פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דמי שתיקה: האמריקאים התעוררו בנושא פייסבוק ובארץ לא עושים דבר

      הקונגרס האמריקאי התחיל לשאול את מארק צוקרברג שאלות קשות. בגרמניה קנסו את הרשת החברתית הגדולה בעולם במיליוני יורו. ובינתיים, במעצמת ההיי-טק המקומית, פייסבוק עושה את כל העולה על רוחה. למייקי לוי, עורך וואלה! TECH נמאס מהזלזול של הממשלה בגולשים המקומיים

      יושב הראש ומנכ"ל החברה והרשת החברתית פייסבוק, מארק צוקרברג, מעיד בפני ועדה בקונגרס האמריקני בנוגע לפרויקט מטבע ה"ליברה" הוירטואלי (רויטרס)
      מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, בשימוע בקונגרס האמריקני בנוגע למטבע הוירטואלי "ליברה" (צילום: רויטרס)

      בשבוע שעבר זומן מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, לשימוע בקונגרס האמריקני במטרה לדון בהשלכות פרויקט המטבע והארנק הווירטואליים "ליברה" שהצליח לעורר סערה בעולם. אל השימוע, שארך למעלה משש שעות, הגיע צוקרברג חלש מתמיד והצליח לספק תמונות מדאיגות. כזכור רק לפני מספר חודשים הושק בקול תרועה המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, כשאליו הצטרפו עשרות שותפות מפתח דוגמת מאסטרקארד, ויזה, פייפאל ועוד. אך ירח הדבש לא האריך הרבה זמן, וזמן קצר לפני השימוע, מרבית מהשותפות המשמעותיות נטשו את הפרויקט בפתאומיות בתוך פרק זמן שארך לא יותר מ-72 שעות. בעוד הדיון היה אמור להתמקד בנושא הליברה וצוקרברג, נראה כי את הזרקור תפסה דווקא אלכסנדריה אוקסיו - קורטז, חברת בית הנבחרים הדמוקרטי.

      במהלך התשאול של קורטז, שבינתיים עורר סערה ברשת במהלך סוף השבוע האחרון, הצליחה חברת בית הנבחרים הצעירה להביך את צוקרברג ולחשוף את העובדה כי האיש החזק בפייסבוק איבד שליטה על הנעשה בחברה במקרה הטוב, ובמקרה הרע - פשוט משקר. "האם הייתי יכולה לעלות לפייסבוק פרסומות שמכוונות לרפובליקנים בבחירות המקדימות וטוענות כי הם הצביעו בעד ה"ניו דיל הירוק"? האם אתם לא בודקים עובדות בתעמולה פוליטית?", שאלה אוקסיו - קורטז בעודה מסיטה את הדיון לעבר נושא בעיית הפייק ניוז. "אין לי תשובה שאני יכול לשלוף מהמותן, אני חושב שכנראה שכן", ענה צוקרברג. עוד במהלך הדיון, גמגם אל מול השאלות של קורטז, והדגיש את מה שכולם כבר ממזמן ידעו: פייסבוק לא עושה דבר אל מול הפייק ניוז שמשנה סדרי עולם.

      נציגת הקונגרס וחברת המפלגה הדמוקרטית ותנועת הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז בועדה בה העיד יושב ראש ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, בוושינגטון (רויטרס)
      אלכסנדריה אוקסיו - קורטז, חברת בית הנבחרים הדמוקרטי, בזמן תשאול צוקרברג בקונגרס (צילום: רויטרס)

      פייסבוק היא כלי נהדר ליצור קשר עם חברים, לשתף תמונות ולראות מה קורה בעולם. אך בהעדר שמירה על פרטיות (קיימברידג' אנליטיקה), ובהיעדר מנגנון בקרה על פייק ניוז, נראה כי הרשת החברתית עושה יותר נזקים ממה שהיא מועילה לנו. בארצות הברית כבר התעוררו והחלו לפעול בנושא. אם בעבר קיבלו בזרועות פתוחות כל פיתוח או רעיון של פייסבוק, נראה שהיום למדו לפקפק, לשאול ולחקור את הפיתוחים החדשים כמו הליברה שמעגל שותפיו מצטמצם מיום ליום. ומה המצב בישראל? כפי שאפשר לנחש, קיפאון. בהיעדר ממשלה מתפקדת, וחברי כנסת שבקיאים בנושא פייסבוק, נראה כי הרשת החברתית יכולה לעשות כאוות נפשה. כרגיל, מי שמשלם את המחיר אלו האזרחים.

      בשנים האחרונות, פייסבוק ביצעה מספר רב של שינויים בניוז פיד: היא הקטינה את החשיפה של כלי התקשורות ועמודים אמינים, ומנגד הגדילה את החשיפה של החברים וקבוצות הפייסבוק השונות. לטענת הרשת החברתית, היא רוצה שנראה יותר את החברים ופחות עמודים אחרים. כך בהיעדר בקרה, מנגנון פיקוח ואימות על חדשות, פייסבוק נתנה במה להפצת הפייק ניוז, זאת בשעה שהיא לא עושה כמעט דבר בעניין, זאת למרות ההכרזה הגדולה שלה אודות פרויקט בדיקת הפייק ניוז עם "המשרוקית" של גלובס. פרויקט שלא הניב הישגים משמעותיים מלבד היותו עלה התאנה הזעיר של פייסבוק בישראל.

      בישראל של 2019, רגע לפני 2020, אין ספק כי פייסבוק שולטת בסדר היום הציבורי. בעבר אמנם התקיימו מספר דיונים בכנסת ישראל בנושא, כשמצד פייסבוק אף גויסה לכך לוביסטית ייעודית, אך נראה כי גם היא וגם מעסיקיה יוכלו לנוח טוב בחודשים הקרובים - בעיקר בשל מחסור עבודה אל מול כנסת ישראל. פייסבוק לא מפחדת מהשלטון בארץ הקודש, לא מהרשות המחוקקת ולא מהרשות השופטת - כנראה ששיטת השקשוקה הישראלית עושה את שלה.

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך טקס האזכרה לחללי מלחמת יום כיפור, הר הרצל, ירושלים 10 באוקטובר 2019 (אתר רשמי , עמוס בן גרשום, לע"מ)
      גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניצל את הפלטפורמה של פייסבוק והחוקים בנוגע לפרסום תכנים פוליטיים. (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      כך, בשעה שבית המשפט מכריע וקובע להחזיר עמודים דוגמת "סטטוסים מצייצים" שהוסרו, בפייסבוק לא ממצמצים ומצפצפים על החוק, כשהחברה מתמהמהת עם ביצוע גזר הדין וחומקת ללא עונש. כן, בית המשפט פסק והציב דד ליין - ופייסבוק מבצעת אותו לפי לוחות הזמנים שלה. רק אמש, בחרה פייסבוק לצנזר את עמוד הפייסבוק "בובי נתניהו". מדובר בעמוד סאטירי שהצליח לעורר סערה פוליטית, כשבליכוד דרשו שמפעיליו יזדהו. העמוד מנה יותר מ-27 אלף עוקבים. לפי פרסום של אתר "המזבלה", פייסבוק בחרה להסיר את העמוד במהלך ה"אסרו חג" - כנראה כדי לצמצם נזקים בכל הקשור ליחסי ציבור וידיעות שליליות בתקשורת.

      בתוך כך, תאמינו או לא, נראה שסוכן המכירות הגדול ביותר של פייסבוק בישראל, זהו דווקא ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו. במהלך קמפיין הבחירות הראשונות, נתניהו העמיק את פעילותו בפייסבוק, ואנשיו יצרו תוכן ייעודי לשידור בפייסבוק בלבד בכיכובו של אלירז שדה, בהפקה שייתכן והיא היקרה מסוגה בישראל בכל הנוגע לסרטונים שיועדו לשידור בפייסבוק בלבד על גבי פלטפורמת Facebook watch. וכך, בשעה שנתניהו מתלונן על יחס עוין מפי התקשורת, הוא שוכח שהוא ויועציו מנהלים כלי תקשורת בעצמו עם 2.4 מיליון עוקבים בדף הפייסבוק הרשמי שלו.

      ומה המצב מחוץ לגבולות ישראל? ביולי האחרון, גרמניה קנסה את פייסבוק בכ-2 מיליון אירו. החברה נקנסה מכיוון שלא הצליחה למלא את חובת הדיווח לפי החוק הגרמני. משרד המשפטים הפדרלי ציין כי דוח השקיפות הראשון של פייסבוק שפורסם ביולי 2018, לא סיפק מידע על מספר התלונות שהתקבלו על תוכן לא חוקי שפורסם בפלטפורמה. חוק האכיפה על רשתות חברתיות, נכנס לתוקף בגרמניה בתחילת 2018, וזהו הקנס הראשון שניתן לרשת החברתית.

      אז אם ראש הממשלה משתמש בפייסבוק כשופר העיקרי שלו, מה הפלא כשפרטיהם של 40 אלף משתמשים ישראלים דלפו בפרשת קיימברידג' אנליטיקה - קול שתיקה רמה הדהד ברחבי הכנסת. יתרה מכך, בעוד בעולם כולו דנים בהצרת פעילות פייסבוק ובסכנות שזו מעוררת, נראה כי בישראל המצב הוא כמעט אוטופי עבור צוקרברג וחבריו - ללא שום חקיקה, מגבלה רגולטורית או אפילו דיון שדן בהשפעותיה נראים באופק. לאמריקאים יש את אלכסנדריה אוקסיו - קורטז, חברת בית הנבחרים הדמוקרטי ששאלה את השאלות הנכונות וזעמה. ומה איתנו בישראל? ובכן, במדינה ובה אין מפכ"ל למשטרה או שר בריאות , אין לנו על מה להתפלא שאין כאן איש ששומר עלינו ומייצג את האינטרסים שלנו אל מול פייסבוק. היעדר גוף מפקח חזק, או רשויות ביקרות והרשת החברתית יכולה לעשות ולנהוג בנו כרצונה.