משאיר אבק למתחרים: בדקנו את המחשב הנייד של אסוס עם המסך הכפול

כבר היה נראה שבעולם המחשבים הניידים לא יגיעו חידושים אמיתיים; היצרניות כבר עברו להשתמש במילות הבאז שכל משתמש רוצה לשמוע: 4K, קצב ריענון גבוה, OLED, ביצועים - אולם אף אחת לא הצליחה להביא לשולחן פיתוח יוצא דופן. ואז החברות חשבו על יצירת מסך משני, אולם הביצוע תמיד גמגם בשלב הסופי ובטח לא הצדיק את תוספת התשלום הגבוהה. עם זאת, באסוס בחרו לא לזנוח את הרעיון לחלוטין, ופיתחו מערכת מתוחכמת יותר לקונספט המסך הכפול, כזו שבתקווה תצדיק את קיומה. לפני מספר חודשים, היצרנית הטאיוונית חשפה בפני העולם את מחשב הזן-בוק החדש, ובפעם הראשונה מזה המון שנים, משב רוח רענן הגיע לעולם המחשבים הניידים. האם הוא באמת מצדיק את ההתלהבות ואת תג המחיר האסטרונומי שבו הוא מוצע? בדקנו.

המחשב הנייד החדש של אסוס אמנם מגיע בסדרת הדגל, אולם הוא אינו חלק ממותג הגיימינג של החברה, וזאת למרות שהוא נושא את אותו העיצוב כמו מחשב ה-Zephyrus. ישנה מקלדת בחלקו הקדמי לצד משטח עכבר, שניהם חסרי כל תכלית הודות לחוסר נוחות משוועת. מעליהם מתנוסס לו בגאווה המסך השני, עליו ארחיב בהמשך, מוקף במסגרת האלומיניום שעוטפת את כל מארז המחשב. הצבע הכחול שמאפיין את הסדרה ואת הלוגו של אסוס משתלב מעולה עם האלומיניום המוברש בגב המחשב, ולאורך כל הדרך, המחשב הזה ניחן בכל מה שאסוס למדו בשנים האחרונות על עיצוב סדרת הדגל שלהם. מיד לאחר שפותחים את המחשב, ניתן לשים לב שהעיצוב ישר מקנה זווית מסוימת למקלדת, מה שמסייע לה, ולו במעט מאוד, להיות נוחה יותר לעבודה. ובכל הנוגע לאיכות הבנייה, המחשב הזה מרגיש עמיד ויוקרתי יותר מרוב המחשבים בשוק - אולם זה מגיע במחיר המשקל, כ-2.45 קילוגרמים.

בכנות, הייתי סקפטי למדי בנוגע למסך השני של ה-Zenbook Pro Duo. ככתב טכנולוגיה, קשה שלא להתפעל מההתקדמות שהמחשב הזה מציג על הנייר, אולם היה לזה את כל הפוטנציאל שבעולם להשתנות ברגע שאתחיל להשתמש בו. ואז המחשב הגיע וההתפעלות הייתה בהתאם - מסך בגודל 15.6 אינץ' עם פאנל OLED ורזולוציית 4K, שכשלעצמו צריך לזכות באהדה, ותחתיו מסך קטן יותר, בגודל 14 אינץ' וביחס של 32:9. זו קדמת עולם הטכנולוגיה, גבירותיי ורבותיי, המחשב הראשון בייצור המוני מיצרנית גדולה שעושה זאת בנועזות, ומצליח. זה מזכיר מעט את הטאץ' בר של אפל בהיבט הקונספט, אולם בוריאציה שונה לחלוטין וייחודית באותה המידה. זה לא רק מסך טאץ' משני שאמור לסייע עם עוד כמה כפתורים, אלא מסך שני לכל דבר ועניין והוא באמת שימושי כפי שהוא מתיימר להיות.

המסך הראשי הוא, כאמור, הכלאה בין OLED למסך 4K, מה שללא ספק מקנה לו יתרון מובהק על פני כל מסך אחר של מחשב נייד שתעמידו לידו. החדות מדהימה, הצבעים עזים ואני אפילו לא מנסה להקצין את המחמאות. קשה להוריד מהמסך הזה את העיניים, במיוחד בזמן צפייה ועריכת וידאו. הוא ההגדרה למושלם, אולי לא לגיימינג, שכן הוא בקצב רענון של 60 הרץ, אולם לכל דבר אחר - זו הבחירה הראשונה, ללא טיפת ספק. עם זאת, המסך המשני הרבה פחות מרשים ויזואלית. הוא מגיע עם פאנל מאט וברזולוציה גבוהה, אולם מרגישים בחיסרון של צבעי ה-OLED. ואולי זו בחירה מכוונת, שכן לטובתו, לא היו לו השתקפויות בשימוש בחוץ. מה שמביא אותי לחולשה של הפאנלים הללו - הם לא בהירים מספיק כמו המתחרים, מה שבכל זאת מקשה בעבודה תחת אור שמש.

מבחינת שימושיות, המסך המשני לא ממש מותאם לגיימינג, אלא יותר לעריכה ועבודה משרדית. רוב השימוש שלי איתו היה להפעיל תוכנות כמו ספוטיפיי ולשלוט בהן ברקע, בלי להפריע למתבצע במסך הראשי, או עם תוכנות אדובי למשל, כמו פרמייר ופוטושופ, ניצלתי אותו עבור לחצני השליטה וציר הזמן של הוידאו. אני כנראה לא אוכל לומר שזה משנה חיים, אבל וואו, כמה שזה שימושי. זה מסוג הדברים שמתחילים במחשבה "למה אני צריך את זה?", ואז אתה מגלה שזה פשוט הרבה יותר נחוץ ממה שחשבת. כל כך קל לומר שלא צריך את הגימיק הזה בזמן שאתה משתמש במחשב נייד שאין לו את המסך הזה. ועוד במיוחד כשניתן להצמיד אליו עד שלושה חלונות בו זמנית, או אחרת, לנצל אותו כהמשך למסך הראשי על מנת לראות יותר מאותה התוכנה. אם אתם מתכננים להזרים דרכו וידאו, פשוט הפעילו משחק והשתמשו במסך המשני לאכלוס תוכנת ההקלטה ועמודי האינטרנט הנחוצים.

החומרה בדגם שסקרתי בהחלט מרגישה כאילו כוונה יותר לעורכי וידאו ותמונות ופחות לגיימינג. מתחת למכסה המנוע נמצא המעבד הכי מתקדם שיש לאינטל להציע עבור לפטופים, ה-Core i9-9980HK לצד 32 גיגה של זיכרון ראם. במילים אחרות, לא משנה מה זרקתי על המחשב הזה, הוא הפעיל את הכל כאילו מדובר במשחק ילדים ותו לא. עוד תוכלו למצוא בו את כרטיס המסך RTX2060 של חברת Nvidia, מה שאומר שתוכלו להריץ די בקלות כל משחק שתרצו ברזולוציה המקורית של המסך, אולם לא בהגדרות הגבוהות ביותר. בכל הנוגע לעריכה, פרמייר רץ בצורה חלקה למדי עם קבצים ברזולוציית 4K ובקצב נתונים גבוה, וכן עריכה של תמונות בפוטושופ יחד עם כמה עשרות כרטיסיות כרום פתוחות ברגע לא נראו כאילו הכבידו לו.

עוד המחשב כולל כונן SSD בנפח חצי טרה (אולם תוכלו למצוא דגם בעל כונן בנפח גדול יותר) ובחיבור PCI-E, שלמעשה מאפשר לו לפעול באופן מהיר הרבה יותר מכונן SSD רגיל. מבדיקה בתוכנת CrystalDiskMark ניתן לראות שמהירויות הכתיבה של הכונן עומדת 872 מגה בייט לשנייה ואילו מהירות הקריאה עומדת על 1585 מגה בייט לשנייה. בין אם אתם עורכי וידאו שזקוקים לקבל גישה מהירה לקבצים גדולים במיוחד, או גיימרים שרוצים להאיץ את מהירות עליית המשחקים, המהירויות הללו הן לא הטובות ביותר שתוכלו למצוא בשוק, אולם עדיין מדובר בבחירה מצוינת עבור שני סוגי השימוש.

אם אתם עובדים בחוץ ובונים על חיי סוללה ארוכים, ייתכן וזה לא המחשב בשבילכם, שכן הסוללה מספיקה לשלוש וחצי שעות של עבודה, ואפילו פחות אם אתם עובדים עם תוכנות כבדות כמו תוכנות עריכה או משחקים. חיסרון נוסף במחשב הינו מערכת הסאונד ששולבה בו. המערכת של הרמן קרדון הייתה נוראית בלשון המעטה, ולא סיפקה ווליום חזק מספיק או סאונד נקי במיוחד.

המחשב הנייד החדש של אסוס הוא הרבה יותר מגימיק. בארסנל הוא כולל מעבד i9 לצד 32 גיגה זיכרון ראם וכרטיס מסך שלא יבייש אף גיימר. אבל בסופו של דבר, גולת הכותרת כאן היא מסך ה-OLED הראשי לצד המסך המשני, ששניהם פשוט עושים עבודה מדהימה בלקחת את המחשב שבע רמות למעלה, הרבה מעל המתחרות. המסך המשני התגלה כשימושי מאוד, אולם עקב הגודל שלו, המקלדת והעכבר נדחסו והפכו ללא נוחים בכלל. עם זאת, צפוי שתקנו לפחות עכבר חיצוני אם כבר השקעתם במחשב שכזה. הביצועים מדהימים, הן בגיימינג והן בעריכה מכל סוג, וכן המחשב מצליח להישאר צונן יחסית, גם תחת עומס. וחרף כל זאת, הוא עדיין ענק מימדים וכבד, כך שמאוד קשה להתנייד איתו, הרמקולים לא טובים בכלל וחיי הסוללה שלו נמוכים מאוד, אם כי זה צפוי עקב הריבוי במסכים. שוב אציין שלא מדובר במחשב לכל אחד. הזנבוק פרו דוו נבנה בעיקר בשביל עורכים ואנשים שינצלו את המסך המשני שלו, כשגיימרים בטח ירצו לחפש מחשב בעל כרטיס מסך חזק יותר. אם בכל זאת תרצו לרכוש את הזנבוק, חשוב שתדעו שמחירו מתחיל ב-10,675 שקלים.