פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בהלת הקורונה: הפייק ניוז מתפשט ביחד עם הנגיף

      על רקע הבחירות וביטולי הכנסים בעולם, נראה כי גורמים עויינים מנצלים את בהלת הקורונה על מנת לפגוע באנשים ולהצית מהומות. בהודו, אדם שוכנע כי נדבק בנגיף ובעקבות זאת הוא שם קץ לחייו. אריק סגל, מרצה במכללה האקדמית "הדסה" שבירושלים על בהלת הקורונה והפייק - ניוז

      בהלת הקורונה: הפייק ניוז מתפשט ביחד עם הנגיף
      עריכה: שאול אדם

      בסרטון: הבאת נשאי קורונה למתחם הבידוד בשיבא תל השומר

      המאמצים לבלימת התפשטות נגיף הקורונה ניטשים לא רק בשדה הקרב הרפואי, אלא גם בממד הפסיכולוגי-תודעתי. ניצול שטף הידיעות, אי הוודאות והחששות ליצירת ידיעות שקריות ותיאוריות קונספירציה, עלול לייצר בהלה, עימותים ולפגוע במאמצים להכלת התפשטות הנגיף. מחקר שפורסם לפני מספר שבועות, מזהיר כי התפשטות הדיסאינפורמציה סביב התפרצות הנגיף יכולה לגרור שינוי התנהגותי שיחמיר את התפשטות הנגיף ויעלה בחיי אדם. לפי המחקר שנערך ב- East Anglia University, אנשים הנוטים להאמין לתיאוריות קונספירציה עלולים שלא לעקוב אחרי הנחיות כמו שטיפת ידיים ושמירה על בידוד ועל ידי כך להדביק אחרים ולגרום להתפשטות הנגיף. על אף הזמן הקצר שעבר מתחילת ההתפרצות בסין, הנזקים מניסיונות דיסאינפורמציה כבר ניכרים במספר מדינות ברחבי העולם.

      באוקראינה, מייל מזויף שכביכול נשלח ממשרד הבריאות והופץ ברשתות חברתיות הצית מהומות בכמה מוקדים ברחבי המדינה. במייל, שהופץ בדיוק באותו היום בו נחתו מספר אזרחים אוקראינים שפונו מהספינה Diamond Princess , נכתב כי משרד הבריאות האוקראיני אישר שישנם חמישה נשאים של הנגיף במדינה. בעקבות זאת, מפגינים רגמו באבנים את האוטובוס שהוביל את המפונים מהספינה והציתו מחסומים ארעיים לאורך הכביש. בהודו, אדם שסבל מזיהום בדרכי השתן, צפה במספר רב של סרטונים ביוטיוב שככל הנראה שכנעו אותו לחשוב שנדבק בנגיף ובעקבות זאת הוא שם קץ לחייו כדי לא להדביק את בני משפחתו.

      אנשים עם לבוש מגן בעיר טגו בקוריאה הדרומית, 28 בפברואר 2020 (רויטרס)
      "באוקראינה מייל מזויף שכביכול נשלח ממשרד הבריאות והופץ ברשתות חברתיות הצית מהומות". (רויטרס)

      הפייק ניוז כלי גם בזירה הבינלאומית

      הדיסאינפורמציה משמשת ככלי משחק גם בזירה הבינלאומית, כשארה"ב האשימה את רוסיה שהיא עומדת מאחורי ידיעות בהן נכתב שארה"ב אחראית לייצור והפצת הנגיף. לטענת האמריקאים, אלפי חשבונות מזויפים בפייסבוק, טוויטר ובאינסטגרם הפיצו ידיעות שקריות על כך שארה"ב מפיצה את הנגיף כאמצעי לפגיעה כלכלית בסין. ידיעות על כך שמקור ההתפרצות היא במעבדה לייצור נשק ביולוגי בסין, זכו למספר רב של שיתופים ובעקבות זאת התגייסו מספר מומחי רפואה לפרסם מאמר המתיימר להפריכן.

      לזכות ארגון הבריאות העולמי יאמר שאנשיו זיהו את הסכנות בהפצת דיסאינפורמציה ואחד מהצעדים הראשונים שנקטו הייתה כינוס פגישה עם נציגים של חברות הטכנולוגיה הגדולות - פייסבוק, גוגל, אמזון, טוויטר ואחרות. החברות סיכמו על הקמת פורום לשיתוף ידע ותיאום צעדי המשך. הגדילו לעשות פייסבוק וגוגל שהציבו באתריהן קישורים לאתר ארגון הבריאות העולמי בראש חיפושי המילים: "coronavirus".

      צוות רפואי עם חליפת מגן במהלך בדיקת סי-טי בבית חולים בווהאן שבסין מוקד התפרצוף נגיף הקורונה ב-24 בפברואר 2020 (רויטרס)
      "לזכות ארגון הבריאות העולמי יאמר שאנשיו זיהו את הסכנות בהפצת דיסאינפורמציה". (צילום: רויטרס)

      "מדינות וארגונים נוספים החלו לנקוט בצעדים נגד הפצת דיסאינפורמציה"

      גם מדינות וארגונים נוספים החלו לנקוט בצעדים נגד הפצת דיסאינפורמציה. באיטליה הצלב האדום האיטלקי פרסם הודעה שמזהירה את הציבור מפני שמועות שקריות לגבי "בדיקות מדלת לדלת שעורך המשרד כדי למצוא את הנגיף". במלזיה נעצרו חמישה אנשים בחשד ששיתפו ידיעות שקריות ברשתות החברתיות והם צפויים לקנס של עד 12,000$ או שנת מאסר. בסינגפור , בנוסף לשיתוף פעולה צמוד בין הממשלה לעיתונות המקומית, גורמי ממשל מתקשרים עם הציבור דרך ערוץ וואטסאפ אליו נרשמו מאות אלפי אזרחים ומועברים דרכו עדכונים מידי יום על ההתפשטות הנגיף.

      למרות הצעדים האלו, קשה להאמין כי יהיה אפשר למגר את הדיסאינפורמציה בצורה מוחלטת. היום כבר נמצאים בשימוש אמצעים טכנולוגיים שנבנו כדי לזהות תמונות או טקסטים מזויפים ומכוני "בדיקת עובדות", אך יעילותם מוטלת בספק מכיוון שכבני אדם אנו נוטים לאשש את האמונות הטמועות בנו ולדחות טענות חדשות, גם אם אלו מוצגות כ"עובדות" מדעיות או מחקרים מדעיים. בנוסף לכך, מחקר שנערך ב-2018
      ב(MIT) Massachusetts Institute of technology הראה שדיסאינפורמציה מופצת בצורה מהירה יותר ברשתות מאשר מידע אמיתי. הסיבה היא שככל הנראה ידיעות לא אמיתיות יקרינו לרוב רגשות חזקים כמו: פחד, גועל והתרגשות שמושכים את תשומת ליבנו יותר מאשר ידיעות "בנליות".

      אך שמירה על הכללים הבאים תסייע במניעת הפייק - ניוז

      יש לזכור כי מאוד קל לייצר ידיעה שקרית, בין אם בטקסט, תמונה או וידאו. אנו נוטים לקרוא, להאמין ולצרוך ידיעות סנסציוניות המעוררות רגשות יותר מאשר ידיעות בנאליות.
      צריך לשאול מה מקור הידיעה ומקור ההפצה ברשתות? איזה אינטרס של הכותב/ת היא יכולה לשרת? האם ישנן ידיעות דומות בערוצי תקשורת רשמיים?


      אם יש ספק באמינות הידיעה - לא לשתף ולא להגיב. יש להישמע בראש ובראשונה לערוצי תקשורת מדינתיים רשמיים ולחשוב על התוצאה - האם הפעולה שאעשה בעקבות הקריאה תעזור לבלום את התפשטות הנגיף או יכולה להחמירה? המאבק בהתפשטות הנגיף נמצאת בידי כולנו, בין אם בשמירה על כללי היגיינה והוראות משרד הבריאות ובין אם במאבק בדיסאינפורמציה.

      הכותב הוא מרצה לחדשנות בפתרון סכסוכים בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים ובמרכז הבינתחומי הרצליה