"החל ממחר, כללים חדשים לתקשורת. כל השיחות יתועדו. כל רשומות שיחות הטלפון מוקלטות. כל ההודעות והשיחות מ- Whatsapp מוקלטות. ניטור טוויטר. ניטור בפייסבוק. מעקב אחר כל הרשתות והפורומים החברתיים", כך נכתב בהודעה המועברת ביממה האחרונה בווטסאפ, בתגובה ל"תקנות החדשות לשעת חירום", שאישרו איכון סלולרי לחולי קורונה ולאנשים שהיו בקרבתם. חוסר המידע והבהירות סביב הנושא הצליח לעורר גל פייק ניוז שרץ בווטסאפ, שבין היתר מדווח על כך שיאזינו לאזרחי ישראל בכל הפלטפורמות, אלא שלא כך הדבר. למעט איכון סלולרי, כלומר, איתור מקומכם, לרבות היכן הייתם ובאיזה שעות, לא מתבצעת שום האזנה לשיחות שלכם בווטסאפ, פייסבוק או כל פלטפורמה ורשת חברתית אחרת.
"בשבועות האחרונים אנו רואים עלייה מדאיגה בתופעת הפייק ניוז, בייחוד באפליקציות המסרים כדוגמת WhatsApp. פייק ניוז מסתמך על שני פאקטורים עיקריים: גורם עניין ושיתוף פעולה של הציבור או התקשורת", אמר לוטם פינקלשטיין, מנהל מחלקת מחקר מודיעין סייבר בצ'ק פוינט. "במקרה זה, המעקב הדיגיטלי אחר מאובחני קורונה עורר עניין רב, ומכיוון שרב הנסתר על הגלוי בצעד זה של הממשלה - הדבר הופך לעוד יותר מעניין. אולם ניכר מהודעה זו כמו מדומות לה, שהתיאור הוא מוגזם, חוטא לפרטים ובעיקר נועד לעורר בהלה. בשל כך, נראה שאזרחים רבים שיתפו והפיצו הודעה זו בקבוצות וואטסאפ שונות והדהדו מידע שקרי במקרה הטוב. במרבית המקרים בתום לב", הוסיף.
אל תפספס
מה צריך לעשות כדי לעצור את זה?
"תחילה, האחריות שלנו היא לא להיות שותפים לתהודה הרבה שתופסות הודעות שכאלה, וזאת על ידי המנעות משיתוף שלהן", מסביר פינקלשטיין. "שנית, לקרוא את הפרטים, לקבל את התחושה הכללית של ההודעה ולתהות על מניע להודעה זו. אם הסקתם כי מדובר בהודעה שנועדה לזרוע פחד ובהלה - עשיתם נכון שלא העברתם אותה הלאה בשלב הקודם".