"נגיעה משלמות": בדקנו את הסנהייזר Momentum True Wireless 2

חברת סנהייזר אחת מהיצרניות המובילות של אוזניות לקהל הרחב ולקהל המקצועי, ונחשבת למותג פרימיום בעולם מוצרי האודיו. למעשה, מלבד אוזניות, סנהייזר גם מייצרת לא מעט אביזרי אודיו להקלטה, הנמצאים בשימוש בכמה מהאולפנים הגדולים בעולם. עם זאת, השימוש בצירוף המילים "לקהל הרחב" נמצאת כאן בחסד וזאת כנראה בגלל שהמוצרים שלה מתומחרים בהתאם. את ה-Momentum True Wireless הראשונות בדקתי לפני כמעט שנה ומאז הן לא עזבו את הכיס שלי. בפשטות, התאהבתי בהן ובחתימת הסאונד שלהן, למרות שהיו להן אינספור מגרעות כמו הסוללה. כל מה שסנהייזר היו צריכים לעשות עם הדגם השני זה לשמר את החלקים הטובים ולפצות על הרעים. האם היא הצליחה לעשות זאת?

בביקורת שלי על הדגם הקודם בסדרת האוזניות, לא הפסקתי לשבח את העיצוב. לכן, אפשר להבין את ההתלהבות שלי כשגיליתי שסנהייזר בחרה לשמר זאת. המומנטום טרו ווירלס 2 נראות כמעט אותו הדבר ומרגישות כמעט אותו הדבר. הן עשויות מפלסטיק כדי לא להכביד על האוזן, ובצבע שחור עם גב מתכתי שעושה עבודה מצוינת בלגרום לאחרים לחשוב שמדובר בחומר יקר יותר. מנקודת המבט שלי, מדובר במעלה נוספת כדי להבליט אותן כאוזניות פרימיום. עוד החברה שמרה על הנוחות מהאוזניות הקודמות, עם אותן קצוות סיליקון הניתנות להחלפה. כעת יש אפילו הצדקה גדולה יותר לעיצוב לעומת זה של האיירפודס המקוריות, וזאת כמובן בגלל סינון הרעשים האקטיבי. התוצאה - עם מבנה האוזן שלי - אטימות מושלמת ונוחה.

מצד שני, ערכת הטעינה והאחסון אמנם שמרה על העיצוב שלה, שאהבתי, אך היא גם שמרה על הגודל המגושם. חשוב לציין שלרוב המתחרים, למעט האיירפודס, יש כיסוי גדול ומגושם בהרבה (אני מסתכל עליכם, סוני), אך באמת קיוויתי שסנהייזר תמצא דרך "להרזות" ולו במעט את המארז. אז כן, הנשיאה עדיין פחות נוחה מאוזניות כמו האיירפודס, למשל, אבל ניתן להתמודד עם זה. כמו בשנה שעברה, הקייס מרגיש איכותי מאוד ומזכיר עיצוב ג'ינס, הפעם בגוון אפור כהה יותר, וכולל חיבור טייפ סי לטעינה, מגנט להשארת האוזניות במקומן וסוללת גיבוי להטענת האוזניות גם ללא מקור מתח.

הדגם הקודם היה קטסטרופה בלשון המעטה בכל הנוגע לחיי סוללה. מצאתי את עצמי מאבד אחוזים אפילו כשלא הייתי משתמש בהן. כשסנהייזר הכריזה על שיפור משמעותי בחיי הסוללה, חיכיתי בציפייה לראות אם זה באמת נכון - ואני שמח לבשר שכן. יתרה מכך, המומנטום טרו ווירלס 2 הן בין המובילות בקטגוריה בכל הנוגע לחיי סוללה. בחברה מצהירים על 7 שעות של האזנה בטעינה אחת ובקייס עוד 3 טעינות מלאות נוספות, כך שעם חיבור אחד לקיר, תוכלו לקבל עד 28 שעות של האזנה למוזיקה. שמחתי לגלות שבפועל זה אכן המצב והן ללא ספק מציבות את עצמן לבין הגבוהות בקטגוריה בהיבט הזה.

עוד כמו בדגם הקודם, החיבוריות פה צריכה להיות סמל ודוגמה לכל האוזניות האלחוטיות. לחיצה ממושכת על האוזניות תכניס אותן למצב חיבור, והחיבור עצמו אורך מספר שניות. הסנכרון בין שתי האוזניות מעולם לא ראה הפרעה והאפשרות להשהות את המוזיקה כשהסרתי את אחת האוזניות עבדה כמעט באופן מיידי. ולמרות המעלות, דווקא באפליקציה לא היה חידוש אמיתי למרות שהיה נחוץ כזה. היא מרגישה מיושנת ולא מציעה יותר מדי תכונות כמו שיש למתחרות שלה. למעשה, התכונות היחידות שהיא מעניקה: חיווי לסוללה ועדכונים, שלוקחים נצח (מעל 50 דקות) מסיבות לא ברורות. וכן, יש גם אקולייזר, אבל נגיע גם אליו. חיסרון אדיר נוסף הוא כפתורי המגע, שכבר בדגם הקודם נכללו בביצוע לא טוב בגלל העיצוב השטוח של גב האוזניה. אני כן יכול להעיד שהרגשתי שיפור מועט ברשימת הלחיצות, אולם זה עדיין לא נראה בעיני פתרון מתקבל.

אחד השיפורים הבולטים ביותר בדגם החדש הוא כמובן הוספת סינון הרעשים האקטיבי. מדובר ללא ספק בברכה וכמובן באמירה חזקה נגד המתחרים העיקריים, האיירפודס פרו והסוני WF-1000XM3. מצד שני, איך בודקים תכונה שכזו בזמן שאי אפשר לטוס? ובכן, מזל שעוד אפשר לנסוע בתחבורה הציבורית (לצרכים חיוניים כמובן). גם ללא מוזיקה, האוזניות הצליחו לסנן את רעשי הרקע של האוטובוס בקלות יתרה. ברגע שהפעלתי מוזיקה, גם את הצעקות שלרוב שוטפות את קווי התחבורה הציבורית, לא הצליחו לעבור מבעד להן. חשוב לציין שהסינון רעשים הפאסיבי בדגם הראשון היה לא רע בכלל, וכעת כשיש כזה ואקטיבי - התוצאה פשוט מעולה.

בשלב הזה הגיע הזמן לדבר על מה גורם להן לבלוט מעל כל השאר, ממש כמו בדגם הראשון. איכות הסאונד של האוזניות הללו היא פנומנלית. כזו שתגרום לרוב האודיופילים להודות בכך בלב שלם. המומנטום טרו ווירלס 2 עדיין ניצבות בראש הטבלה בכל הנוגע לכך, גם אם הפער הצטמצם מעט לעומת מתחרותיהן. הבאסים עדיין עשירים מאוד, אם כי מעט מתונים יותר מהדגם הקודם, וכן כל הרבדים של המוזיקה הצליחו לבוא לידי ביטוי בצורה שווה ואחידה, מבלי להאפיל על האחר.

מול קונטקט של דאפט פאנק, האוזניות הפגינו איכות סאונד מצוינת ובהחלט זוכות לתואר "סימפוניה" שנתתי לקודמות. שירים קשים לניגון כמו "אמא" של פינק פלויד, ו-"מיי מיי, היי היי" של ניל יאנג, נשמעו פשוט מדהים. ב"השרשרת" של פליטווד מק, באמת היה אפשר להבחין כמה שליטה יש לאוזניות בבאסים שלהם, לעומת אוזניות אחרות בקטגוריה - מלא בעומק, אבל בחיים לא מאפיל על התדרים הגבוהים יותר. עם זאת, הלוואי והייתה כאן שליטה טובה יותר באקולייזר. זה שבאפליקציה נוראי בלשון המעטה ופשוט בושה לענקית אודיו כמו סנהייזר. הוא לא אינטואטיבי או מרשה לכוון את האודיו בדיוק כפי שאני רוצה. אפשר לפתור זאת בעדכון, אבל מביך שזה בכלל כך עוד מהדגם הראשון.

המומנטום טרו ווירלס 2 מצטיינות כמעט בכל תחום ופשוט משפילות את שאר המתחרות בכל הנוגע לאיכות הסאונד. וזה לא מפתיע, בעיקר בגלל שהחברה מצטיינת בתחום הזה. איכות הבנייה והעיצוב תופסים פה מקום משמעותי בכל הנוגע להצדקת המחיר שלהן, אבל זה בעיקר איכות הסאונד וסינון הרעשים המצוין שלוקחות אותן שוב צעד עצום קדימה. חיי הסוללה שלהן מצוינים, הן חסינות למים בתקן IPX4 והן נוחות לשימוש גם בזמן פעילות ספורטיבית. מצד שני, כפתורי המגע מחרידים, האפליקציה חובבנית ומארז הטעינה לא כולל הטענה אלחוטית. האם הן באמת שוות את תוספת הכסף עם תג מחיר שעומד על 1,249 שקלים? בדגם הזה, שמרגיש הרבה יותר מלוטש מקודמו - בהחלט.