מארק צוקרברג היקר,
מסוף יוני אנחנו לא רגועים עבורך. גוגל השיקה בהפתעה את ה"גוגל פלוס", והצליחה להגיע במהירות לעשרה מיליון משתמשים (שאחד מהם הוא אתה). בניגוד למוצרים החברתיים הקודמים של החברה, הפעם לא נראה שזה הולך לקרוס במהרה. נראה שגם אתה חושש, אחרת קצת קשה להסביר למה מיהרת כל-כך לחסום אפליקציות שמאפשרות ייצוא חברים מפייסבוק לגוגל פלוס ולמה אסרת על מודעות פייסבוק (בתשלום) שנועדו לפרסם אותו.
כדי לעזור לך לשמור על הבית, התגייסו כתבי וואלה! והביאו הצעות מה אפשר לעשות, להוסיף ולשנות בפייסבוק. כך תבטיח שהמשתמשים של אתמול יישארו גם המשתמשים של מחר. לטיפולך נודה.
חדל קשקשת בצ'ט / דניס ויטצ'בסקי
שלום לך, מארק זאקרברג. כן, אני יודע, אנחנו נוהגים לכתוב "צוקרברג" כי זה מה שאנשים מחפשים בגוגל, אבל אני ואתה, אנחנו יודעים שזה לא שם המשפחה שלך. ויש עוד דבר אחד שאנחנו יודעים אתם, שם בפייסבוק, לא מאוד חזקים בקטע הזה של חידושים בשנים האחרונות. אז נכון, אתה יכול לתרץ את זה בכך שכל שינוי מוביל לגל ביקורת, אבל יש גל ויש צונאמי. ומערכת הצ'ט החדשה שלכם? ובכן, התגובות עליה הן צונאמי של בכי וזעם.
אז נכון שמלכתחילה פייסבוק צ'ט לא היה רעיון מדהים - אנחנו הרי לא באמת רוצים לדבר עם רוב חברי הפייסבוק שלנו, ואלה שכן - נמצאים אצלנו בגוגל טוק ובמסנג'ר. אבל היי, כבר פיתחתם, אז למה שלא נשתמש. אבל עכשיו, עם העיצוב החדש, המערכת פשוט לא שמישה. קודם כל, מה נסגר עם רשימת השמות החדשה? למה אי אפשר לגלול? ולמה זה מציג לי ערבוביה של חברים שנמצאים און-ליין ואוף-ליין כאחד, כאילו שהסוג השני רלוונטי לשירות וראוי לתפוס את מקומם של משתמשים זמינים שלא מוצגים אם לא מחפשים במפורש את שמם. אני מבין שהמנגנון החדש והמדהים אמור לגלות עם אילו אנשים אני הכי אוהב לדבר ולשים אותם למעלה, אבל היי, זה פשוט לא עובד. לא בא לי להקליד ידנית את שמו של החבר רק כדי לבדוק אם הוא זמין לצ'ט (ולגלות שלא). אז אתה יודע מה? תמשיך, תמשיך עם השטויות, ואנחנו נמשיך לכתוב "צוקרברג".
פייסבוק, לכי חפשי / גדי להב
בואו נגיד את האמת, החיפוש בפייסבוק מעפן. מלבד חיפוש שם של אדם או דף, אין שום סיכוי למצוא משהו בעל ערך בפייסבוק. ומה אנחנו יכולים לחפש ברשת החברתית? כל דבר, ממש כמו בגוגל. אם אנחנו הולכים למסעדה, למה שלא נחפש בפייסבוק מה אמרו עליה חברים שלנו, או חברים של חברים שלנו? הרי מישהו בשנתיים האחרונות אכל שם, וקרוב לוודאי שכתב עליה משהו בפייסבוק.
חיפוש ראוי לשמו ימצא עבורנו את כל הסטטוסים הרלוונטים, וגם יסדר אותם על פי הקשר החברתי שלנו לכותביהם. זו גם התשובה האמיתית שצריכה להיות לפייסבוק לא רק לגוגל פלוס, אלא לגוגל בכלל במקום תוצאות חיפוש על בסיס מידע, כמו בגוגל, נקבל תוצאות חיפוש על בסיס החברים שלנו.
די למדיניות טאג מחיר / רחלי רוטנר
במציאות הפייסבוקית של היום, אין מילים מבעיתות יותר מאלו שצפות לפתע בתיבת המייל: X תייג תמונה שלך בפייסבוק. כן, רק כמה שעות לא עמדת על המשמר, וכבר חיבלו לך בפאסון ללא אישור. ואת אפילו לא זוכרת שבמסיבה אתמול השתכרת וסיימת את הערב הפוכה בתוך אקווריום, בזמן שאיזה 'חבר' משועשע מנציח אותך באייפון. אבל הנה, זה כבר שם, על הקיר הפרטי שלך. תמונה מכוערת ובלתי מחמיאה שהספקת להוריד רק בסוף היום, כי לא היית ליד מחשב או חיבור סלולרי. בינתיים הנזק הצטבר ופשה בכל מעגלי החברים שלך, ועכשיו כולם יודעים שאת מפגרת.
כל דבר דורש אישור. כל פעולה זעירה של המחשב דורשת שנקליק יס, אוקיי, קונטיניו, וואטאבר. מערכות הפעלה עושות לנו את המוות עד שהן משוכנעות שאנחנו מסכימים לפעולה שבוצעה. גם הפייסבוק מתעקש שנאשר את החבר, את הפוסט, את מחיקת הפוסט. אבל כשחבר עושה לנו (פוטו) רצח בלחיצה קלה על הטאג - אף אחד לא מבקש שנאשר קודם. למה? הרי אם זה אנחנו בתמונה, וזה הקיר שלנו, למה לא מכריחים את החבר לבקש מאיתנו לאשר את התיוג? די למדיניות טאג מחיר, צוקרברג, תקן את הדבר הזה מיד.
הגידו No לנוטיפיקציה / אסף לבנון
בסך הכל רציתם להגיב לסטטוס של חבר. אולי מישהו כתב לו "יום הולדת שמח" והוספתם מתחת "גם ממני", במקום לכתוב לו סטטוס משלכם. אולי התייחסתם קצרות למשהו לא חשוב שהוא כתב. או שבסך הכל עשיתם "לייק" על שורת סטטוס מקרית, וממש לא בניתם על קשר גורדי ביניכם לבינה מעתה והלאה. אבל לא, אי אפשר להתנתק. מעכשיו כל תגובה שתתווסף לשרשור הזה תייצר אצלכם נוטיפיקציה. עוד מישהו כתב לו "יום הולדת שמח"? אתם חייבים לדעת מזה. חמישה חברים שלו כותבים לו "צודק!!!!1" על הסטטוס? זה בוודאי מעניין גם אתכם.
ומה אם לא? אין מה לעשות. עד שהדיון לא מגיע לעשרות תגובות, אתם תמשיכו לקבל כל עדכון ועדכון, גם אם מדובר במידע שממש לא שווה את טרחת ההקלקה. אז מארק היקר, הנה הצעה קטנה. לצד ה-Like, ה-Comment וה-Share הוסף עוד אפשרות אחת קטנה: Unsubscribe. לחיצה עליה תבטל את הודעות עדכוני אותו שרשור לאותו משתמש שבסך הכל לחץ לייק ורצה להגיע הביתה (כלומר, להום פייג') בשלום.
הזכות לא לחבב / אביב אברמוביץ'
אם יש משהו שבאמת מפריע לי בפייסבוק זו הפילוסופיה שעומדת מאחוריו - שאי אפשר באמת לשנוא פה משהו. המקסימום שאפשר זה לבטל חיבוב (Unlike שמסיר את הלייק שעשיתם קודם). זאת למרות העובדה שאת רוב הפוסטים בפייסבוק אנחנו לא מחבבים. הרי רק למעטים ולמוצלחים ביותר אנחנו עושים לייק. הבעיה פה היא קודם כל תפיסתית, כי אם אתה רוצה להצהיר שאתה לא מחבב משהו בפייסבוק, אתה צריך קודם להצהיר שאתה כן מחבב אותו, וזה האבסורד הכי גדול.
כפתור "דיסלייק" בפייסבוק יוכל לספק את הפתרון הטוב ביותר לסוגיה הזאת. כך ניתן יהיה להכניס בהפגנתיות - אך לא בצורה בוטה מדי - התנגדות, חוסר הסכמה ואפילו סלידה ממשהו. אבל על מי אנחנו עובדים, הרי אין לזה באמת סיכוי. צוקרברג לא יעז להכניס ולו שמץ קטן של שנאה ליקום עמוס החיבה (והמזומנים) שהקים. אולי בעצם כן, רק על סטטוסים שמהללים את גוגל פלוס.
כולנו חברים, אפילו שאין לנו כזה 'כאילו' / דוד רוזנטל
כל רווק/ה ממוצע/ת מכיר/ה את הסיטואציה: נכנסים לאחת מאפליקציות ההיכרויות בפייסבוק ומסמנים את בני הזוג הפוטנציאליים (הערת עורך: לא, רוזנטל, לא כולנו זאבי פייסבוק כמוך). דבר מוביל לדבר, התכתבות מובילה לחברות ומשם, אולי, גם ליותר מזה. אלא שבהצעת חברות זו יש סיכון מחושב: היא אחת מאותן החברויות שערכן הופך לאפסי מיד לאחר דייט כושל, ולעתים קרובות אפילו לפניו (בחיי, בתמונה הראשית לא ראיתי שיש לך חטטים, ציצי נפול ופלומת שפם מהודרת). חסרי המצפון שבינינו יסירו את הפרופיל מידית, תוך ספיגה אפשרית של מייל נזעם מעדות ה "אם רק היית נותן לזה צ'אנס".
אבל אפשר למנוע סיטואציות מביכות מהסוג הזה. צריך להוסיף פיצ'ר "היכרויות פייסבוק" שיאפשר להגדיר בדיוק את חברויות האינסטנט שנוצרו למטרה זו. בעזרתו, כשתסירו את החבר/ה הם לא ירגישו או ידעו. מבחינתם, אתם עדיין חברים שלהם. כשהם יביטו בפרופיל שלכם תוצגו כחברים, אולם אצלכם הם לא יופיעו ברשימות וגם לא תהיה להם גישה חופשית לתמונות ולשאר אזורים פרטיים בפרופיל. מתישהו הם יעלו על התרמית, אבל עד שיידעו שהם רק חברי 'כאילו', אתם כבר לא תראו אותם ממטר. חוץ מזה, אם לא נעים תמיד אפשר להגיד שיש תקלה בפייסבוק. הרי אתם מוצגים להם כחברים, לא?
טיקון תעות / ירון זילברשטיין
הרגע סיימת לראות "כוכב נולד" וממש בא לך לשתף את כולם בדעתך על דוד לביא? מחאת הדיור בוערת לך בנשמה ואתה חייב שכולם ידעו מה אתה חושב על מחיר הדירה שלך? כמה טוב שיש את פייסבוק. אתה רץ למחשב ושופך את דעתך. רק 'אנטר' אחד קטן וזהו. כולם יודעים כמה אתה מעורב חברתית/כמה אתה שונא את צביקה הדר. רק בבוקר אתה מגלה שכתבת שאתה שונא את צבירה אדק, ושגם אתה תומך במחאת הדיר.
למה? כי בפייסבוק לא טרחו להכניס פיצ'ר קטן שמאפשר לך לתקן שגיאות כתיב בפוסטים לאחר העלתם. כן, מה שקיים בכל תוכנת עיבוד תמלילים עלובה, עוד מימי "איינשטיין" ו"קיוטקסט", לא נמצא ברשת החברתית הגדולה בעולם. עשית שגיאת כתיב? תתמודד. או שתמחק את הפוסט מיד (גם אם הוא כבר הספיק לקבל תגובות ולייקים), או שכולם יחזו בך במלוא דיסלקטיותך. אדון צוקרברג, לתיפולך!
פייסבוק אמרי לי, מה כדאי לקרוא? / גדי להב
כל מי שנמצא במערכת יחסים ומעל גיל 25 מכיר את העניין: כשהוא גולש בפייסבוק, יופיעו לו מודעות לרכישת טבעות אירוסין. פייסבוק יודעת עלינו לא מעט, ואם היא מתעלת את הידע הנרחב הזה לפרסום, למה לא להשתמש בו גם כדי לתת לנו המלצות גם בתחומים אחרים? פייסבוק יודעת איזה סרטים אני אוהב? יודעת. היא יודעת על איזה סרטים ממליצים החברים שלי? כמובן. היא גם יודעת מי מהם חברים טובים שלי ומי קצת פחות.
קחו את שלושת המרכיבים האלה, ערבבו באלגוריתם מתוחכם מספיק, ותנו לנו את רשימת הספרים/סרטים/שירים שחברינו ממליצים לנו לקרוא. אם זה עובד עם טבעות אירוסין, אין סיבה שזה לא יעבוד גם פה.
להחזיר את הסקס-אפיל / לילך וולך
אם יש סיבה אחת טובה לעזוב את פייסבוק, זה בטח בגלל שכל הסקס-אפיל ברח משם כמו אמבט שמשכו לו את הפקק. שיהיה ברור, כן? אין שום רצון שפייסבוק יהפוך לג'יידייט-בוק, אבל אווירת גן הילדים העולצת מחד, ולוח מודעות ההפגנות מאידך, הפכה את הפייסוש למייבש מיצים. שלא לומר ביצים. צוקרברג אולי עשה את הונו מהיותו חנון מיזנטרופ שלא יזהה סקס-אפיל גם אם זה האחרון יעשה לו לאפ דאנס, אבל עכשיו זה בדיוק הזמן להתעורר ולהבין "פו?ק" זה משהו שעושים למדוזה מתה על החוף, לא לעלמות רגישות. ולמצוא "ערה"-קריצה-קריצה בתיבת ההודעות זה לא סקסי או חינני. למעשה שני אלו גורמים לך לרצות להצטרף למנזר הכרמליטים.
צוקי, אם יש משהו שיכול למנוע מתרנגולת הקסם שלך לדמם ביצי זהב לחיקו של גוגל פלוס, הרי שזה השבת המתח בנים-בנות בנים-בנים בנות-בנות אל החנונראמה הסטרילית שיצרת. המצא אפליקציה, המצא כפתור דגדוג, עשה מה שצריך, או שלם מספיק לאנשים חכמים ולוהטים שיחשבו בשבילך. רק בשם אלוהים מה שזה לא יהיה, אפשר לנו להסתיר את זה מההורים שלנו. עוד לייק אחד מאבא על שרשור עם פוטנציאל החלפת נוזלים ואנחנו מתאבדים.